ובחרת בחיים

"חלומות בלהות, פלאשבקים, זיכרונות חודרניים שצצים בעקבות טריגרים שמיעתיים או ויזואליים וגורמים לך בחלקיק השנייה להרגיש כאילו אתה נמצא עכשיו בתוך התופת של האירוע ההוא ואתה נלחם על חייך או מנסה שוב לשווא להציל את החבר שלך שלא שרד או שאת מנסה לזעוק לעזרה ושוב שום קול אינו יוצא ואת קופאה במקום, פעם אחר פעם…"

אלה לא חיים, לא למי שסובל מפוסט טראומה וגם לא למי שבסביבתו. ולצערי אנשי הצל הולכים ומתרבים כי הפחד לגעת בתופת חזק הרבה יותר מהאמונה שניתן באמת לחזור לחיים של ממש

מ. הגיעה אלי כשנתיים לאחר שקרוב משפחה שלה שם קץ לחייו. מבחורה שמחה וקלילה הפכה להיות צל של עצמה. לא ישנה בלילות, נכנסת לפאניקה אם מחייגת להורים ואין מענה בטלפון, לא מסוגלת להיות לבד בבית עם הקטן שלה – אם בעלה במילואים היא תהיה אצל הוריה או שמי מאחיותיה תתארח אצלה. מה גם שאין מצב מבחינתו סתם לצאת עם חברים

נפגשנו בסה"כ 8 פעמים – היא נדהמה מהקלות בה היא חזרה לעצמה. משבוע לשבוע הרגישה איך היעד שלה כבר לא כזה רחוק לדבריה.  היא חזרה לישון וגם כשבעלה לא בבית –  כן, גם הוא חזר לנהל חיים שפוים!  – היא פשוט הולכת לישון בשלוות נפש.
ומה שקרה בעקבות זה, זה שמשהו בה נפתח, התאבון שלה גדל מטבע הדברים – אז התחלנו לעסוק ברצונות שלה – שהספיקה לשכוח שהן קיימות, ובסיום התהליך שלנו היא כבר הייתה רשומה ללימודי תואר ראשון ויצאה לדרכה המקצועית בידיעה שתגשים כל חלום שתשאף אליו.

לא רוצה לחזור למה שקרה אז
נכון, הגיוני ממש, לספר את זה יאלץ אותך לחוות את זה שוב, מי ירצה לחוות דבר כזה שוב ושוב?

תהליך האומץ להגשים בשילוב פרוטוקול PTSD של IEMT מאפשר לזהות ולפרק דפוסי התנהגות אשר מחבלים בתהליכי השינוי והריפוי, ובכך לעבד מחדש את האירוע ולהשתחרר מחוויות האשמה ו/או מכל תחושה קשה אחרת שנלווית אליה ללא שום צורך לספר ולהיכנס לפרטי המקרה.
אני מתרגשת בכל פעם מחדש לראות את זה קורה: עוצמת ההרגשה הקשה הולכת ודועכת וכשהפצע כבר לא מוגלתי, לארק שתהליך ההחלמה והריפוי בהישג יד, אלא שנפתח באדם מקום לשאיפות ורצונות מגוונים.

 

האם תעלימי לי את הטראומה?
השאלה הזאת נשאלת שוב ושוב ובצדק. זה עניין כ"כ עדין ורגיש… וזה תלוי בכ"כ הרבה גורמים שונים ומגוונים, כאלה גלויים וכאלה מוסתרים לעין…
לכן אני מדברת על הפחתה ניכרת ומשמעותית בתופעות הלוואי, לשם אני חותרת…
וכשמגלים שיש טריגרים והם כבר לא מייצרים שום תגובה לא פרופורציונלית, אזי השמחה וההתרגשות גדולה ומכופלת.

איך אדע אם זה מתאים לי?
אני יודעת שזה מלחיץ ומפחיד ממש
לדמיין את עצמך להחזיר לעצמך חיים של שפיות
לכן קראתי לתהליך "האומץ להגשים"
ולכן ניפגש קודם כל לפגישת הזנקה
אחרי שנקבע תאריך אשלח לך שאלון למילוי
לא מדובר בפגישת היכרות, אלא פגישת עבודה לכל דבר:
ובפגישה עצמה שנינו נחליט אם מתאים לנו לצאת לתהליך ממוקד.
אם לא, הרווחת כלים פרקטיים ליישום כבר בתום הפגישה וניפרד לשלום (אולי אפנה אותך לעמיתים שלי בתחום)
ואם כן, נצא ונתחייב שנינו למסע משותף בו ניפגש אחת לשבוע לאימון מנטלי עד שיתחולל השינוי המיוחל. יש מקרים בהם מעדיפים לקיים מפגשים מרוכזים של כמה שעות עבודה, ויש מקרים בהם משלבים – נבחן יחד את מה שהכי מתאים עבורך ונתקדם בקצב שלך.

רוצה לקבוע פגישת הזנקה >>